יג) כיצד קומצין מנחות הנקמצות, כדרך שקומץ כל האדם, כלומר, מניח ידו על הסולת, ופושט – מיישר אצבעותיו וסוגרם על פס (-כף) ידו, וקומץ. קמץ בראשי אצבעותיו, או מן הצדדין של אצבעותיו, לא יקטיר. ואם הקטיר, הורצה. ואם הוסיף בקומץ, כגון שהרחיק אצבעותיו כדי שיכנס לידו יותר סולת מבקמיצה רגילה, וקמץ, הרי זה פסול.
יד) אין קומץ פחות משיעור כשני זיתים. ומקצת הקומץ מעכב את כולו. והקומץ והלבונה מעכבין זה את זה. הסלת והשמן מעכבין זה את זה, ומקצת השמן מעכב את כולו, אין שיעור השמן פחות מלוג לעשרון סולת, כמו שביארנו.
