הלכות נדרים [שנה ב, ראה]
ד. האומר 'אֶשְׁנֶה הלכה זו', או אעשה דבר זה, והוא דבר מצוה, הרי זה נדר וחייב לקיימו, ועם כל זה ירגיל לומר על כל דבר מצוה 'בלי נדר'. ואפילו מי שהיה זולל וסובא וכיוצא בזה, או שדרכו להשתכר ביינו עד שיבא בשכרותו לדבר נבלות ושאר כיעור, דמצד הדין מצוה לעשות נדרים לאסור היין והשכר עליו, דעל זה אמרו חז"ל נדרים סייג לפרישות, עם כל זה טוב שיתגבר על יצרו לפרוש מיין ושכר בלי נדר:
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
