דיני סוכה
נג. מצות ישיבת סוכה, שיהיה האדם אוכל ושותה וישן בסוכה, וגר בה כמו בביתו. ולכן, אם רוצה לשוחח עם חבירו [או לקרוא עיתון או לשחק וכדומה], יעשה כן בסוכה. וראוי למעט בה בדברי חול, ולדבר בה דברי קדושה ותורה, ובודאי לא ידבר בה דיבורים אסורים חס וחלילה. אבל אם מדבר בדברי חולין לא יצא מהסוכה, אלא ידבר בסוכה.
נד. בני עליה היו מנשקים הסוכה בכניסתם וביציאתם.
נה. כל רגע שנמצא בסוכה ומכוון לשם מצווה, מקיים מצות סוכה.
נו. מצוות צריכות כוונה, ובפרט מצות סוכה, שהכוונה מעכבת. ולכן צריך להיזהר בכל זמן ישיבתו ואכילתו בסוכה, וכן כשהולך לישון לכוון לשם מצוה, וצריך לכוון שציוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים, וגם זכר לענני כבוד שהקיפנו אז כדי להגן עלינו מן השרב והשמש, ובדיעבד יוצא ידי חובה אם כיוון לשם מצוה בלבד. ודבר זה הוא יסוד עיקרי בקיום המצוה ובזה תלוי כל קיום מצות ישיבת סוכה. ואשרי מי שיכול לתלות בסוכתו דבר זה לזיכרון, ויעשה בייפוי ובהידור שיהיה גם כן לנוי הסוכה.
