יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות עבודת יום הכפורים, פרק ד, א-1

א) סדר כל המעשים שביום זה כך הוא, כחצות הלילה מפיסין [-מטילים גורל] לתרומת הדשן, ומסדרין את המערכה על גבי המזבח, ומדשנין את המזבח כדרך שעושין בכל יום על הסדר שביארנו, עד שיגיעו לשחיטת התמיד. כשיגיעו לשחוט את התמיד, פורסין סדין של בוץ [-פשתן לבן משובח] לחצוץ בין כהן גדול ובין העם, ולמה דווקא של בוץ, כדי שיכיר שעבודת היום נעשית בבגדי בוץ. ופושט בגדי חול, וטובל, ולובש בגדי זהב, ומקדש ידיו ורגליו, ושוחט בתמיד רוב שנים, ומניח אחר לגמור השחיטה, ומקבל הדם, וזורקו על המזבח כמצותו.

ואחר כך נכנס להיכל, ומקטיר קטורת של שחר, ומטיב את הנרות, ומקטיר איברי התמיד, והחביתין [-חביתי כהן גדול הקרבים בכל יום] והנסכים, ככל סדר התמיד של כל יום שביארנו, ואחר התמיד מקריב הפר ושבעת הכבשים של מוסף היום.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".