יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות פסולי המוקדשין, פרק ה, ה-ו

ה) הפריש לחטאתו שני צבורי [-ערמות] מעות לאחריות, שאם תאבד האחת ישתמש בשניה, מתכפר באחד מהם, והשני יפול לנדבה.

ו) המפריש חטאתו, או דמי חטאתו, וכסבור שהוא חייב בקרבן חטאת, ונמצא – התברר לו שאינו חייב, הרי אלו חולין, ולא נתקדשו. הפריש שתים, או דמי שתים, וכסבור שהוא חייב שתים, ונמצא שאינו חייב אלא אחת, יביא אחת, והשאר יפלו לנדבה.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".