ה) הפריש לחטאתו שני צבורי [-ערמות] מעות לאחריות, שאם תאבד האחת ישתמש בשניה, מתכפר באחד מהם, והשני יפול לנדבה.
ו) המפריש חטאתו, או דמי חטאתו, וכסבור שהוא חייב בקרבן חטאת, ונמצא – התברר לו שאינו חייב, הרי אלו חולין, ולא נתקדשו. הפריש שתים, או דמי שתים, וכסבור שהוא חייב שתים, ונמצא שאינו חייב אלא אחת, יביא אחת, והשאר יפלו לנדבה.