יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות פסולי המוקדשין, פרק ז, ג-ד

ג) כיון שהתבאר שכל שפסולו מחמת עצמו אין מליקתו מכשירתו, לפיכך, המולק את העוף ונמצאת טריפה, או שמלק בסכין ולא בציפורן כדין, או שמלק חולין בפנים וקדשים בחוץ, הרי זו נבלה לכל דבר, אף לענין טומאת נבילה, שאין המליקה מתרת ומטהרת אלא דבר שמצד עצמו הוא כשר למזבח.

ד) אבל הנרבע, והמוקצה – שהקצו אותו לשם עבודה זרה, והנעבד – שהשתחוו לו לשם עבודה זרה, והאתנן, והמחיר (-הניתן בתמורה לכלב), והטומטום והאנדרוגינוס, שנמלקו, הרי אלו נבלה לכל דבר, ומטמאין את הבגדים שלובש האוכלן כשהם בבית הבליעה שלו, שאין הקדושה חלה עליהן, והרי אין פסולן בקדש, אלא פסולן מצד עצמן.

 

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?