יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות פסולי המוקדשין, פרק יא, כו

כו) עשרון סולת למנחה שחִלְקוֹ, ואבד אחד מחלקיו, והפריש חלק אחר תחתיו, ונמצא האבוד, והרי עתה שלשתן מונחין בכלי אחד, ואין נוגעין זה בזה, אם נטמא חלק זה שאבד, הרי הוא מצטרף עם חלק ראשון ונפסלו שניהם, כיון שהיו עתידים להיקרב יחד, הכלי מצרפם, וזה שהפריש אינו מצטרף להפסל, שהרי מעולם לא היה עתיד להיקרב עם חלק זה שאבד ונטמא, אלא ישלים עליו. נטמא החלק המופרש באחרונה, לאחר האבידה, הרי החלק המופרש והחלק הראשון, שלא אבד, מצטרפין יחד, כיון שהיו עתידים להיקרב יחד, ונפסלו, וזה שאבד ונמצא, אינו מצטרף עמהן, שהרי מעולם לא היה עתיד להיקרב עם החלק שהופרש באחרונה תחתיו. נטמא החלק הראשון, שלא אבד, הרי האבוד והמופרש תחתיו מצטרפין להפסל, שהרי שניהם היו עתידים להיקרב עמו, האבוד קודם האבידה, והמופרש לאחר האבידה.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".