הלכות קושר ומתיר בשבת [שנה ב, כי תשא]
יג. הגוזז שער בין מן החי בין מן המת, בין מן בהמה בין מן חיה, אפילו מעור המופשט חייב מן התורה, והתולש צמר בידו מבהמה או חיה, פטור מן התורה ואסור מדברי סופרים, והתולש שער מעור בהמה או חיה, בין אם עשאו לאותו עור מלבוש כגון 'פרווה', בין לא עשאו מלבוש, הרי זה חייב מן התורה, מפני כי תלישת השער זו היא גיזתו, ולא דמי לצמר. ויש אומרים שגם תולש שער אינו חייב אלא מדברי סופרים, לכן האדם ישים דעתו בדבר זה כי ידים עסקניות הן, גם לפעמים ידבק בפרווה איזה גרעין של תמרה או של אבטיחים וכיוצא ואם יסיר הגרעין מוכרח שינתק שערות, והרי כאן ספק איסור תורה וגם איסור ודאי מדברי סופרים:
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
