כו. יין שטעמו חומץ, אפילו ריחו יין, אין מקדשין עליו ואין מברכין עליו בפה"ג. אבל אם טעמו יין, אפילו ריחו חומץ, מקדשין עליו דטעמא עיקר:
כז. יין שעושין מצימוקין שהם ענבים יבשים, אם היה יוצא מהם לחלוחית על ידי דריכה קודם ששראום במים, מותר לשרותן במים להוציא מהם יין ולקדש עליו, ואם לאו אסור לקדש על זה, וגם בפה"ג אין לברך עליו:
