הלכות קרבן פסח, פרק ב
ז) מי שהוא בריא בשעת שחיטה, וחולה בשעת זריקה [ובשעה שהוא חולה אינו יכול לאכול כזית בשר], או שהיה חולה בשעת שחיטה ובריא בשעת זריקה, אין שוחטין וזורקין עליו, עד שיהיה בריא משעת שחיטה עד שעת זריקה.
ח) שוחט אדם על ידי [-עבור] בנו ובתו הקטנים, ועל ידי [-ועבור] עבדו ושפחתו הכנענים, בין מדעתן בין שלא מדעתן. אבל אינו שוחט על ידי בנו ובתו הגדולים, ולא על ידי עבדו ושפחתו העברים, ולא על ידי אשתו, אלא מדעתן – מרצונם. ואם שתקו ולא מיחו, הרי זה מדעתן.
ט) שחט על ידי בנו ובתו הקטנים, ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים, והלכו ושחטו הן לעצמן, מכל מקום יוצאין בשל רבן.
י) שחט על ידי [-עבור] אשתו ובנו ובתו הגדולים, ועל ידי עבדו ושפחתו העברים, שיכול לשחוט עליהם רק מרצונם, והלכו ושחטו הן לעצמן, אין לך מיחוי גדול מזה, ואינן יוצאין אלא בשל עצמן.
