יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות קרבן פסח, פרק שביעי, ז-ח

ז) יחיד שנטמא בספק רשות היחיד, כמו שיתבאר במקומו שספק טומאה ברשות היחיד טמא, הרי זה ידחה לפסח שני כשאר טמאי מת. וצבור שנטמא בספק רשות היחיד, יעשו כולן בטומאה.

ח) פסח שהקריבוהו בטומאה, הרי זה נאכל בטומאה, שמתחילתו לא בא אלא לאכילה. ואינו נאכל לכל טמא, אלא לטמאי מת שנדחית להם הטומאה הזאת ולכיוצא בהן מטמאי מגע טומאות, כגון הנוגע בשרץ מת, אבל הטמאים שהטומאה יוצאה עליהן מגופן, כגון זבים וזבות נדות ויולדות ומצורעים, לא יאכלו ממנו. ואם אכלו, פטורין. מפי השמועה למדו, שהנאכל לטהורין חייבין עליו משום טומאה, והנאכל לטמאין אין חייבין עליו משום טומאה, ואפילו אכלו טמאי המת מהאימורים שלו, שאינם נאכלים אפילו לטהורים אלא דינם להיקרב על גבי המזבח, מכל מקום פטורין. במה דברים אמורים שהפסח יאכל בטומאה, כשנטמאו הצבור קודם זריקת הדם, וכיון שהוקרב בטומאה נאכל בטומאה, אבל אם הוקרב הפסח בטהרה ונטמאו רוב הציבור לאחר זריקת הדם, לא יאכל.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".