יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות קרבן פסח, פרק שמיני, ג-ד

ג) מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח אכילת שובע, כלומר, שישבע מאכילת הפסח, לפיכך, אם הקריב שלמי חגיגה בארבעה עשר, אוכל מהן תחילה, ואחר כך אוכל בשר הפסח, כדי לשבוע ממנו. ואם לא אכל אלא כזית מבשר הפסח, יצא ידי חובתו. וכן אכילת בשר פסח שני בלילי חמשה עשר לחדש אייר מצות עשה, שנאמר בו 'על מצות ומרורים יאכלוהו'.

ד) ושניהן – בין פסח ראשון ובין פסח שני אינן נאכלין אלא צלי אש, והאוכל מהן כזית נא, או מבושל, בלילי פסחים, לוקה, שנאמר 'אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים'. אכל חלק מהבשר נא וחלק ממנו מבושל כאחת, אינו לוקה אלא אחת, לפי ששניהן נכללות בלאו אחד. אכל ממנו נא או מבושל מבעוד יום – בערב פסח, אינו לוקה, שנאמר בהמשך אותו פסוק 'כי אם צלי אש', ללמדנו שרק בשעה שמצוה לאכלו צלי חייב על אכילת נא ומבושל, אבל מבעוד יום פטור.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".