הלכות ריבית [שנה ב, ואתחנן]

י. אם בעת הפרעון שהוא פורע לו מוסיף לו יותר מן סך שהלוהו, אפילו מוסיף לו דבר מועט ואפילו שאינו מפרש כלום אסור מדברי סופרים. במה דברים אמורים, כשהוא חייב לו מעות בתורת הלואה ובא עתה לפרוע לו מעות שהלוהו, אבל אם ראובן נתן לשמעון על סחורה כגון שנתן לו מעות כדי לתת לו חיטין וכיוצא כנגד המעות, ועתה כשבא שמעון לפרוע לראובן החיטין, הוסיף לו חיטין יותר מכנגד מעותיו מותר, דאמרינן אוזולי קא מוזיל גביה, כלומר מוכר לו הסחורה יותר בזול ממה שהתנה עמו, ומיהו אם מוסיף לו הרבה שניכר בודאי שמוסיף לו בשביל שהמתין לו בפרעון הסחורה, אף על פי שהוא קבל המעות בתורת מכר הרי זה חשיב כמפרש, ואסור לקבל ממנו התוספת שהוסיף לו, ועיין בש"ע לר"ז סעיף ח':