יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות שגגות, פרק א, ג-ד

ג) כל כריתות שבתורה, חוץ משלש כריתות שביארנו בהלכה הקודמת, והיינו מגדף, פסח ומילה, אם עבר היחיד על אחת מהן בשגגה, מביא חטאת קבועה, חוץ מטמא שאכל קדש, וטמא שנכנס למקדש, ששניהם אין מביאין חטאת קבועה, אלא קרבן עולה ויורד, כמו שיתבאר.
ד) חטאת קבועה היא הבאה מן הבהמה בלבד, וקרבן עולה ויורד הוא קרבן שאינו קבוע, אלא אם היה עשיר מביא חטאת בהמה, ואם היה עני מביא עוף או עשירית האיפה, כמו שיתבאר, נמצאת למד שכל העבירות שהיחיד מביא על שגגתן חטאת קבועה ארבעים ושלש, ואלו הן: (א) הבא על אמו (ב) הבא על אם אשתו (ג) הבא על אם אמה של אשתו (ד) הבא על אם אביה של אשתו (ה) הבא על בתו (ו) הבא על בת בתו (ז) הבא על בת בנו (ח) הבא על בת אשתו (ט) הבא על בת בתה של אשתו (י) הבא על בת בנה של אשתו (יא) הבא על אחותו (יב) הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו (יג) הבא על אחות אביו (יד) הבא על אחות אמו (טו) הבא על אחות אשתו (טז) הבא על אשת אביו (יז) הבא על אשת אחי אביו (יח) הבא על אשת בנו (יט) הבא על אשת אחיו (כ) הבא על אשת איש (כא) הבא על הנדה (כב) השוכב עם זכר (כג) הבא על אביו (כד) הבא על אחי אביו (כה) השוכב עם בהמה (כו) האשה שמביאה עליה את הבהמה. נמצאו כל כריתות שבעריות עשרים ושלש. ובשאר העבירות שבע עשרה, ואלו הן: (א) העובד עבודה זרה במעשה (ב) הנותן מזרעו למולך (ג) בעל אוב (ד) בעל ידעוני במעשה (ה) המחלל את השבת (ו) העושה מלאכה ביום הכפורים (ז) האוכל ושותה ביום הכפורים (ח) האוכל בשר קודש שנותר (ט) האוכל חמץ בפסח (י) האוכל חֵלֶב (יא) האוכל דם (יב) האוכל פיגול (יג) השוחט קדשים חוץ לעזרה (יד) המעלה קרבן חוץ לעזרה (טו) המפטם את שמן המשחה (טז) המפטם את הקטורת (יז) הסך בשמן המשחה, הרי אלו ארבעים ושלש עבירות שמביאין על שגגתן חטאת קבועה.

ומה הוא הקרבן שמביא השוגג באחת מאלו, אם שגג בעבודה זרה, מביא עז בת שנתה לחטאת, והיא האמורה בפרשת שלח לך, בין שהיה החוטא הדיוט או מלך או כהן גדול או משוח מלחמה, הכל שוין בשגגת עבודה זרה. אבל אם שגג באחת משאר ארבעים ושתים עבירות אלו, אם היה הדיוט מביא שעירת עזים או נקבה מן הכבשים, וזו היא חטאת של אחד מעם הארץ האמורה בפרשת ויקרא. ואם המלך הוא ששגג באחת מהן, מביא שעיר עזים לחטאת. ואם כהן משוח הוא, מביא פר בן בקר לחטאת, והוא [-אותו הפר] נשרף, כמו שנתפרש שם.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".