יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות שגגות, פרק י, ט-י

ט) מי שהפריש מעות לכבשה של חטאתו, וצריך להן, הרי זה מביא שעירה, ויחלל אותם המעות על השעירה, ויהנה בהן – והמעות מותרים בהנאה. וכן אם הפריש לשעירה, ולקח כשבה, יהנה בהן.
י) הפריש מעות לבהמה, והעני, ועתה עליו להביא קרבן עני, יקח שתי תורים או שני בני יונה, ויחלל עליהן אותם המעות, ויהנה בהם. הפריש מעות לבני יונה או לתורים, והעני יותר, ועליו להביא קרבן 'דלי דלות', יביא עשירית האיפה, ויחלל עליהן אותם המעות, ויהנה בהן. וכן אם היה עני והפריש מעות לעשירית האיפה, והעשיר מעט, יוסיף עליהן ויביא עוף. הפריש לעוף, והעשיר, יוסיף עליהן ויביא כשבה או שעירה. אפילו היה מורישו גוסס, ועתיד להוריש לו ממון רב, הרי זה עני, עד שימות מורישו ויירשנו.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".