יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות תמידין ומוספים, פרק ג, ז-ח

ז) ובשעה שבאים הכהנים עם המחתה והקטורת, מקדים לפניהם זה שדשן (-הוציא את האפר מ)המזבח הפנימי, ונוטל ה'טני' שבו דשון המזבח, ומשתחוה, ויוצא. וזה שבידו המחתה צובר את הגחלים על גבי המזבח הפנימי, ומרדדן (-מיישרן ושוטחן) בשולי (-בתחתית) המחתה, ומשתחוה, ויוצא. וזה שבידו הכף נוטל את הבזך המלא קטורת מתוך הכף, ונותנו לאוהבו או לקרובו שנכנס עמו לצורך כך, ורואה אם נתפזר מן הקטורת מעט בכף שבתוכה הבזך עם הקטורת, לפי שהיה הבזך גדוש בקטורת, אוהבו או קרובו של הכהן נותן לו לכהן לתוך חפניו את זה שנתפזר עם הקטורת שבבזך, ואותו קרוב או אוהב משתחוה, ויוצא.

ח) ואומרין קודם לכן לזה המקטיר, הזהר שלא תתחיל לפזר את הקטורת על הגחלים מלפניך – בצד הסמוך אליך, שלא תכוה מעשן הקטורת, כשתמשיך לפזר את הקטורת רחוק יותר, ומתחיל ומשליך הקטורת בצד הרחוק ממנו על האש, ומפזרה בנחת, כמי שמרקד (-מנפה) סולת, עד שתתרדד – תתפזר ותהא שטוחה בשוה על כל האש (וצריכים ללמד אותו זאת, לפי שמעולם לא הקטיר, שהרי לא היו מניחים לכהן אחד להקטיר פעמיים, אלא כל כהן היה מקטיר פעם אחת בלבד).

 

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?