ו) מצותו של העומר להקצר בלילה, בליל ששה עשר, בין בחול בין בשבת.
ז) וכל הלילה כשר לקצירת העומר, ובדיעבד, אם קצרוהו ביום, כשר.
ח) מצותו לבוא מן הקמה – תבואה המחוברת לקרקע, וקוצרים אותה לשם מנחת העומר, אך אם לא מצאו תבואה מחוברת, יביאו מן העומרים של חולין, אף שלא נקצרו לשם מנחה זו.
ט) מצותו לבוא מן הלח – תבואה לחה וטריה, לא מצאו, יביאו אף מן היבש.
