כב) מצות עשה לספור שבע שבתות תמימות מיום הבאת העומר, שנאמר 'וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות'. ומצוה למנות הימים עם השבועות, שנאמר 'תספרו חמשים יום', הרי מנין הימים, ונאמר 'וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות', הרי מנין השבועות. ומתחילת היום מונין, לפיכך מונה בלילה, מליל ששה עשר בניסן.
כג) שכח ולא מנה בלילה, מונה ביום, ואין מונין אלא מעומד. ואם מנה מיושב, יצא.
כד) מצוה זו על כל איש מישראל, ובכל מקום, אף מחוץ לארץ ישראל, ובכל זמן, ואף בזמן שאין בית המקדש קיים. ונשים ועבדים פטורין ממנה.
כה) וצריך לברך בכל לילה 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ספירת העומר' קודם שיספור. מנה ולא בירך, יצא, ואינו חוזר ומברך.
