הלכות תערובות
ה. בשר שנגע בלחם, והיה צריך הדחה כפי שהתבאר לעיל, בדיעבד אם לא הדיח, והלחם התערב עם חלב, המאכל מותר, ואפילו אם לא היה ששים כנגד מה שהיה צריך להדיח. אבל אם עירבו בכוונה, נאסר, משום שביטל איסור לכתחילה.
וכן באופן שנפל בשר יבש צונן לחלב לח צונן, או שנפל איסור יבש צונן להיתר לח צונן, והרי אי אפשר להדיח את המאכל הלח, מדיח את המאכל היבש בלבד, והכל מותר.
© ההלכות הן מתוך הספר 'השלחן כהלכתו', כל הזכויות שמורות למחברו הרה"ג ר' י.מ. ווייל שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"וְכָל הַנִּזְהַר בִּדְבָרִים אֵלּוּ, מֵבִיא קְדוּשָׁה וְטָהֳרָה יְתֵירָה לְנַפְשׁוֹ,
וּמְמָרֵק נַפְשׁוֹ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי"
(רמב"ם, מאכ"א יז)
וּמְמָרֵק נַפְשׁוֹ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי"
(רמב"ם, מאכ"א יז)
