יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות תפילה [שנה א, ויגש, ט]

ט. אם אומר ברוך שאמר, והתחיל גם כן לומר הברכה 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם', ושמע קדיש וקדושה וברכו, יפסיק כדי לענות הקדיש כולו, מ'אמן יהא שמיה רבא' עד 'בעלמא'. וכן יענה חמשה אמנים ראשונים של קדיש, אבל אמנים של 'על ישראל' ו'יהא שלמא' ואמנים דברכות – לא יפסיק לענות בפיו, אלא יהרהר בלבו. וכן יענה קדושה, והיינו שני פסוקים, של 'קדוש' ושל 'ברוך' בלבד, אבל פסוק 'ימלוך' לא יענה אלא יהרהר בלבו. וכן יענה ברוך ה' וכו' בקדיש ברכו. וכן במודים ישחה ויענה ג' תיבות "מודים אנחנו לך" בלבד.

וכל זה הוא אם התחיל בברכה אשר באמצע ברוך שאמר, אבל אם עדיין לא התחיל בברכה, אלא עודנו בי"ב 'ברוך' הראשונים, אף על פי שכבר התחיל בהם, פוסק לענות לכל דבר שבקדושה. אבל חוזר ואומר ברוך שאמר מתחילתו עד סופו, כדי שיאמר פ"ז תיבות אלו בלתי יתרון תיבה אחרת עמהם, מפני שיש במנין זה סוד. וכן ה"ה אם בשבת ויו"ט טעה והתחיל ברוך שאמר קודם רננו, אם עדיין לא אמר הברכות שבאמצע, יאמר 'רננו' ואז יאמר אחריהם ברוך שאמר על הסדר כראוי: