יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות תפילין [שנה א, וירא, כה-כו]

כה. אחר שיניח התפילין, יאמר פרשת 'קדש', 'והיה כי יביאך', כדי להשלים ד' פרשיות בכל יום. ואם אינו יכול לאומרם קודם תפלה, יאמר אותם אחר תפלה.

כו. אחר שהניח תפילין של יד, קודם שהניח תפילין של ראש, לא יפסיק אפילו לקדיש וקדושה. ומי שלובש תפילין של רבינו תם לבדם, ונזדמן לו קדיש וקדושה בין של יד לבין של ראש, אף על גב שבזה אין ברכה ואין כאן הפסק, עם כל זה שייך כאן הטעם של הר"ן והלבוש, שהם סוברים שהטעם שאין פוסקים בין של יד לשל ראש הוא משום שנאמר "והיו", ללמד שצריך להיות הוויה אחת לשתיהם. ויש בזה גם טעם על פי הסוד. ולכן צריך להזהר גם בשל רבינו תם, אף על גב שאין בזה ברכה. אמנם עשיתי תיקון לזה, שלא לאבד קדיש וקדושה, דכיון דאין כאן ברכה יענה קדיש וקדושה, ואחר שיענה – יפשוט תפילין של יד, ויחזור ויניחנו מחדש, ואחריו תפילין של ראש בלי הפסק, לקיים מה שנאמר "והיו", שתהיה הוויה אחת לשתיהם, וגם על פי הסוד דרך זה יבא נכון.