יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

חלק א, פרק ד, י

במצבו של האדם בעולם הזה

י. ואולם סיבת כל מצבי האדם, חשכתו ובהירותו, הנה היא הארת פניו יתברך שמו אליו, או התעלמו ממנו, וכמו שזכרנו לעיל, כי הנה, כל מה שהאדון ברוך הוא מאיר פניו, מתרבה הזוך והשלימות במי שהגיעה לו הארתו, וכפי שיעור ההארה כך הוא שיעור השלימות והזוך הנמשך ממנה, והפך זה ההעלם.

ואמנם, האדון ברוך הוא מאיר תמיד למי שיתקרב אליו, ואין מניעת טוב מצידו כלל, אלא מי שלא יתקרב אליו – יחסר הארתו, והמניעה מצד המקבל, לא מצד המשפיע.

והנה, גזרה החכמה העליונה, שהעושה אותם הענינים שציוה, דהיינו כלל כל המצוות כולן כמו שזכרנו לעיל, בכל מעשה מהן שיעשה, יהיה מתקרב על ידו מדרגה מה ממדרגות הקורבה שאליו יתברך שמו, ותגיע לו על ידי זה מדרגה מה ממדרגות הארת פניו, כפי הקורבה שנתקרב לו, ויתעצם בו מדרגה מן השלימות, שהיא תולדת מדרגת ההארה ההיא. והפך זה העבירות, כל מעשה מהן שיעשה האדם חס ושלום, הנה יתרחק על ידו ממנו יתברך שמו מדרגה מה, ויתווסף עליו על ידי זה מדרגה ממדרגות העלם הארתו יתברך שמו והסתר פניו, ויתעצם בו על ידי זה מדרגה מן החסרון, שהיא תולדת מדרגת ההעלם ההוא.

 

"לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"