יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

חלק ב, פרק ג, ו

בהשגחה האישית 

ו. וצריך שתדע, שגבול ניתן למרשיע, עד מתי יניחוהו שיהיה מרשיע והולך בבחירתו הרעה, וכשיגיע לאותו הגבול, הנה לא ימתינו לו כלל, וישמד מעל פני האדמה, והוא מה שקראו חכמינו זכרונם לברכה "מלוי הסאה", ומה שאמר הכתוב " בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ". והנה עד הזמן ההוא אפשר שיצליח וילך מן הטעם שזכרנו למעלה, שהוא לפתוח לו פתח האבדון, והוא מה שכתבו ז"ל "הבא ליטמא, פותחין לו", אך כשיגיע לאותו הגבול, כבר הגיע לאבדון, ויאבד, והנה אז יחרה אף ה' בו, ותיפול עליו שואה שיושמד בה.

 

"לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"