יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

חלק ב, פרק ג, ז

בהשגחה האישית

ז. עוד צריך לדעת, שהנה ההשגחה העליונה בכל פרט מהפרטים משגחת על כל הנקשר בו מן הקודמים ומן המאוחרים, וסוף דבר משגחת בהשגחת כל פרט על כל הכלל כולו, מצד כל מה שמתייחסים כל החלקים עם כל חלק לבנינו של הכלל. וממה שיושקף בדינו של איש מהאישים, הוא מדרגתו ומצבו במה שקדמו לו, דהיינו האבות, ובמה שיתאחרו לו, דהיינו הבנים, ומה שעמו, דהיינו בני הדור, או בני העיר או בני החברה, ואחר כל ההשקפות האלה יוגזר עליו החלק בעבודה ובנסיון שזכרנו למעלה, ויותן לו המשא לעבוד לפניו יתברך ואולם, הנך רואה שזהו רק בענין הדין של העולם הזה, והוא מה שאמרתי שיוגזר עליו החלק בעבודה, דהיינו באיזה מצב ימצא בעולם הזה, שכפי אותו המצב כך יהיה המשא שעליו, אך לעולם הבא אין אדם נידון אלא לפי מעשיו, כפי המצב שהיה בו, והוא מה שאמר הנביא "בן לא ישא בעוון האב"]. וזה, כי הנה אם יזכה אדם שתיפסק לו גדולה ועושר, הנה בניו יוולדו עשירים, ואם לא יתחדש עליהם ענין – יהיו עשירים ובעלי גדולה, וכן להיפך. נמצא שלא הגיע העושר ההוא לאותם הבנים אלא מצד היותם בני אותם האבות.

ואולם, אמיתת הענין כך הוא, שהאדם זוכה לבניו בחמשה דברים שמנו זכרונם לברכה, וכבר אפשר שיולד אדם בטובה, מצד היות אביו כבר מוחזק בה, ואפשר גם כן שמצד זכות אביו תגיע לו טובה בזמן מן הזמנים, או להיפך. ומצד אחר, אפשר שתפסק הצלה או טובה לו, על זרע שעתיד לצאת ממנו, וכן מצד מקומו או חברתו, אפשר שתיפסק עליו טובה או רעה מטובות העולם הזה ורעותיו.

 

 

"לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"