חלק ג, פרק א
בענין הנפש ופעולותיה
ד. ואמנם, אף על פי שקראנוה על דרך כלל נפש אחת, הנה באמת היא בעלת חלקים רבים ומדרגות שונות, וכבר נוכל לומר שנפשות רבות הן שמתקשרות זו בזו כטבעות השלשלת, וכמו שמכולן נבנית השלשלת ההיא כמו שראוי לה, כן מכל אלה המדרגות הנפשיות נבנה כלל הנפשה העליונה שזכרנו, וכולם קשורות זו בזו, והאחרונה – בנפש התחתונה, והתחתונה – בדם, וכמו שזכרנו.
וכבר אפשר שיסתלקו קצת מן החלקים האלה בזמן מן הזמנים, וישובו אחר כך, או יתווספו עליהם מדרגות, וילכו להם אחרי כן, ולא ייראה רושם מכל זה בגוף כלל, כי כבר אין פעולת הנפשות האלה בגוף דבר מורגש, ואינם מוסיפים או גורעים לא בחיות ולא בהרגש, אלא פעולתם – במה שהוא ענינו של האדם באמיתו, ויחסו עם השרשים העליונים, כפי מה שהוא ראוי ליקשר בם. והנה מכלל זה הוא ענין הנשמה יתירה שבאה בשבת קדש והולכת במוצאי שבת, ואין ביאתה ולא יציאתה נרגשים לגוף.
והנה, כלל חלקי הנשמה מתחלק לחמשה, ונקראים: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.
וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
(בראשית יח יט)
