בענין הפעולה בשמות ובכישוף
המשך ז: ונמצאו בענין הזה שני שרשים, הראשון, הוא הזכרת שמו יתברך, כמי שקורא אותו שיענהו, וימשיך על ידי זה ממנו השפעה, שבהימשכה יחודשו ענינים מה שיחודשו. והשני, הכרחת המלאכים על ידי שמו יתברך, שיפעלו מה שבידם לפעול יתר על הסדר התמידי.
ואמנם, אין שום אחד מן הענינים האלה מוחלטים לכל רצונו של האדם, אלא מוגבלים בגבולים ובתנאים, ומשוערים עד היכן יגיע היכולת להשתמש בהם, ובאיזה דרך יצליחו. וכבר אפשר שתימנע התולדה ויעוכב הפועל, אפילו באותו השיעור עצמו שניתן להשתמש בו, כמו שתימנע תולדת השימוש הטבעי גם כן, בגזירתו יתברך, אם יגזור על זה.
