חלק רביעי – בעבודת בוראינו
פרק רביעי – בקריאת שמע ובתפילה
ג. ואמנם, מכל הענינים האלו יוצאות תולדות גדולות לתיקון כלל כל הבריאה, וזה, כי סדרי הבריאה וכונניותיה מסודרים בדרך כזו, שכאשר מלכותו יתברך שמו נודעת, ומודים בה כל ברואיו, נמצא בברואים כל טוב וכל שלווה, והברכה מתרבית בהם, ושלומם מתגדל. ובהתפרץ העבדים, ואינם משתעבדים ומודים במלכותו יתברך – כל טוב חסר, והחושך מתגבר, והרעה שולטת. והנה נמשכים ענינים אלה בדרכי ה' בכל חלקי הבריאה, העליונים והתחתונים, הפועלים והנפעלים, וכמו שזכרנו בחלק ראשון. ואולם, היות מלכותו יתברך נודעת או לא נודעת, נמשך בודאי ממעשי התחתונים, וכבר נתבארו היסודות במקומם, אך מה שצריך עתה לענייננו, שאם יהיה טעם לכך שיופיע הבורא יתברך במלכותו וימלוך על עולמו, יימשך מזה הטוב הרב והשלוה הגדולה לנבראים, ותרבה ההארה, הקדושה והטהרה וכל דבר טוב, וכחות הרע יהיו נכפים ומשועבדים ולא יקלקלו טובת העולם. ואם לא, הנה הקדוש ברוך הוא מסתיר פניו ואינו מגלה כח ממשלתו, וכוחות הרע מתפרצים ושולטים, וכל תולדות הענין הזה הוות בכל מקום שהן שייכות שם, והוא כלל כל הרעות הנמצאות בעולם.
והנה, בהיות ישראל מתחזקים בכל יום על דבר זה, ומקבלים מלכותו יתברך, ומודים בה בליבם ובפיהם, מופיע הקדוש ברוך הוא בעולמו, וכוחות הרע נכפים תחת הטוב, ונמשכת הברכה לעולם.
ובהעיד על יחודו יתברך כמו שזכרנו למעלה, הנה כנגד זה נענה לנו ומתנשא ביחודו, ומחזיק ומוסיף לעולם תיקון על תיקון, בבחינת התיקון האמיתי שזכרנו, שאליו מתגלגלים כל מסיבות ההנהגה, ומקיים עצתו, שהיא העמדת הבריאה על הטוב השלם, וכמו שזכרנו.
