יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

חלק ד, פרק ו, ה-ו

חלק רביעי – בעבודת בוראינו

פרק שישי – פרטי סדר ביום והתפילה

ה. ואולם, אחרי זה יבואו שני מעשים אשר כבר הם בעצמם מכלל התרי"ג מצוות, ומתחברים עם תיקוני התפילה, להשלמת העבודה היומית, והם הציצית והתפילין, ונבאר בתחילה עניינם הפרטי, ואחר כך נבאר מדרגתם בתקוני העבודה היומית שזכרנו.

ו. ענין הציצית הוא, כי הנה רצה האדון ברוך הוא שיהיו ישראל מתוקנים בכל בחינותיהם בעניני קדושה, ועל כן נתן להם מצוות לכל זמניהם וכפי כל מקריהם, כדי שיתוקנו בכולם, והנה מכלל צרכי האדם הוא המלבושים שהוא לובש, וכדי שגם הם יתוקנו בקדושה, ציוה שיושם בהם הציצית, ואז נמצאים נתקנים בקודש.

וענין עמוק מזה נכלל עוד במצוה זו, והוא, היות האדם מסומן לאלוקיו כעבד לאדוניו, והרי זה מכלל קבלת עולו יתברך והשתעבדות אליו יתברך. והנה ניתן לאדם להיות מתקן את כל הבריאה כמבואר בחלק ראשון, ונמצא שהוא עובד עבודתו של הבורא יתברך ועוסק במלאכתו, שהוא העמדת הבריאה אשר ברא על המצב הנרצה ממנו יתברך, ואולם זה יוצא ממעשה האדם ופעולותיו שיפעל כפי התורה והמצוה שעליו. אמנם, כלל כל העבודה הזאת עומד על יסוד אחד, שהוא היות האדם עבדו של הבורא יתברך, שנמסר לו הענין הזה של תיקון הבריאה, והופקד בידו, שעל כן הדבר מצליח בידו, ומעשיו מגיעים להוליד תולדות אלה. ואולם, כלל מציאות היות משא זה על האדם נקרא עולו יתברך שעליו, כעול האדון על עבדו, ודבר זה מתחזק על ידי פרטים ידועים שתלאו בהם האדון ברוך הוא, ומכללם, הרישום והציון בציון זה של הציצית.

ואמנם, מלבד היות הדבר הזה מצוה תמידית, עשו ממנו חז"ל תיקון מתיקוני התפילה, והוא, להיות מתעטף בטלית להתפלל בו, והתיקון הוא קבלת העול שזכרנו, להיות בכח זה תופס ואוחז במלאכתו יתברך, דהיינו תיקון העולם, וכמו שזכרנו.

 

"לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"