מאמר רביעי, ג 11

המשך ג. החבר: השם 'א-ד-נ-י' הוא כרומז לדבר, ואם כי האמת היא שהוא נעלה מהרמז, כי הרמז הוא רק מבחינה אחת. כי יש שמכנים את הדבר הפועל על דבר מה, על שם הנפעל הראשון שעליו פועל. למשל, הבריות אומרים שהשכל הוא בלב או במח, וקוראים לו 'השכל הזה', או 'השכל הלזה', בה"א הידיעה (כאילו הוא דבר המוגבל במקום), אמנם לא יתכן להגדיר באופן זה דבר שאינו מוגבל במקום, והשכל דבר שאינו מוגבל הוא, אלא כיון שהכלים הראשונים שעליהם פועל השכל הם הלב והמח, שבאמצעותם מגיעה פעולת השכל גם לשאר האיברים המשמשים אותו, מכנים את השכל כדבר המוגבל במקום.