מאמר רביעי, ג 8
המשך ג. החבר: הכינוי 'אלהי האלהים' (הנאמר בלשון רבים') בא לשמש כינוי לכל הכוחות הפועלים בבריאה הצריכים לבורא יתברך שיסדרם וינהיגם (וביאורו: קיבוץ הכוחות היוצאים ממנו יתברך, שהוא עצמו קיבוץ כל הכוחות), וכמו כן הכינוי 'אדוני האדונים'.
השם 'אל' נגזר מלשון איילות ואומץ, והוא המוצא לכל הכוחות. אין זה גנאי לומר על ה' 'מי כמוך באלים' על אף היותו מרומם מהתדמות להם, כי ביאור הדברים – מי כמוך בקיבוץ הכוחות.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
