מאמר רביעי, כג

כג. החבר: הדין עמך שתחרפנו בדבר זה, כי אנו סובלים את הגלות ללא תועלת, באשר קבלת היסורין בא מתוך הכרח ולא מתוך רצון, אבל חשבתי אודות האנשים החשובים יותר ממני (והם האמידים והעשירים), שיכלו לגול את הבוז והעבדות מעליהם בהמרת הדת, הנעשית על ידי מלה מסוימת הנאמרת ללא טרחה, ויזכו בזה להיות בני חורין, ותרום ידם על מעבידיהם, ואינם עושים זאת אך ורק בגלל שמירת תורתם. וכי לא די בקרבה זאת להתרצות לה', ולכפר על עוונות רבים? ולו היו בנו אותן מעלות שאתה דורש מאתנו, לא היינו מתעכבים בגלות זו (כי ה' היה כבר גואלנו).