מאמר רביעי, לא 4

המשך לא. החבר: ומדבריהם המופלאים בדיני הטרפות, הוא מה שהגבילו את הגובה שבהמה הנדחית ממנו למטה, נאסרת משום ריסוק איברים, והכונה לריסוק המביא למוות, וכן אמרו: "הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה, אין חוששין משום ריסוק איברים, משום דאמדה אנפשה", כלומר הבהמה משערת בעצמה וקופצת באפן שלא תינזק, מה שאין כן כשזורקים אותה. סבת הדבר היא משום שטבע בעל החי, כשהוא מדלג, מזומן הוא לקפיצה עם כל כוחותיו, ואילו כשהוא נופל – כוחו נוטשו.

ומפלאי הדינים שקבעו על פי נסיונם הוא: "חרותה בידי שמים כשרה, בידי אדם טרפה, משום צמוק הראה. ובדיקתה, שרייתה במים פושרים מעת לעת, אי הדרא בריא כשרה, ואם לאו טרפה". וכן מה שאמרו: "ריאה ככוחלא כשרה, כדיותא טרפה, מאי טעמא, האי שחור אדום הוא, אלא שלקה, ירוקה כשרה". וכן מה שאמרו: "ריאה שהאדימה מקצתה כשרה, האדימה כולה טרפה".