מאמר שלישי, יא4

המשך יא. החבר: ונוסף לזה האמונה הכתובה בתורה הזאת, אשר [לפיה נתחייבנו להאמין] שהוא יתברך יודע את הצפון בליבות בני האדם, כל שכן שמכיר את מעשיהם, ושומע את דיבוריהם, גומל על מעשיהם בשכר ועונש, ועיניו משוטטות בכל הארץ.

ואין החסיד עושה, מדבר או חושב, עד שיאמין שעיניים צופיות מלוות אותו, הגומלות שכר על הטוב ועונש על הרע, והוא נתבע לדין על כל מעוות ועוול, בדיבור או במעשה, והוא הולך ויושב כירא וחרד, המתבייש לפרקים במעשיו [הפגומים וחסרי השלימות], כשם שהוא שש ושמח ונפשו יקרה בעיניו כטוב ליבו [בעסק עבודת ה'].

הסבל והצער שנגרם לו בעבודת ה' דומה בעיניו לגמול שחיב לגמול לבוראו על טובתו שמיטיב עימו.

כללו של דבר, הוא מאמין ומקבל את מאמר חז"ל 'הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מה למעלה ממך, עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים'.