מאמר שלישי, יט3

המשך יט. החבר: על היחיד לסבול צער עבור תועלת הכלל, ואף להקריב את החיים למענו. עליו לתת דעתו על החלק שהוא חייב לתרום לכלל, ולא להתעלם ממנו, היות ובלתי אפשרי לשער בשכל האנושי מה הוא שעור התרומה שנדרש היחיד לתרום לטובת הכלל, צוה הבורא בדיני מתנות והכהנה, המעשרות והקרבנות והדומה לזה. אלה הם החובות הכספיים שחייב היחיד לצבור. והמעשים המצווים, המהווים אף הם תרומה רוחנית לצבור, בגלל הערבות ההדדית של כלל ישראל, הם שמירת השבתות והמועדים, השבתת הארץ בשמטות ויובלות, והדומים להם. והמצוות התלויות בדבור הן התפלות, הברכות והתשבחות לה'. המדות הרצויות הן השמחה, אהבת ה' ויראתו.