מאמר שלישי, כג 2ה

המשך כג. החבר: כמו שהיה במעשה המשכן, שנאמר בכל מלאכה ומלאכה: "ויעש בצלאל את הארן", "ויעש כפרת", "ויעש יריעת", ובכל אחד מהם הוזכר בנפרד "כאשר צוה ה' את משה". כלומר, הדבר נעשה בדיוק לפי רצון ה' ללא גרעון וללא תוספת (שהרי לולא רצון ה' אין השכל ושקול הדעת מחיבים עשיית כלים אלה ובמתכנת זו). וחתם הכתוב בסוף פרשת המשכן: "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה ה' כן עשו ויברך אתם משה", מיד לאחר גמר עשית המשכן שכנה בו השכינה, כי התקיימו בעשייתו שני העקרונות שהם עמודי התורה: האחד שתהיה המצוה מאת האלהים, והשני שתהיה עשיתו על ידי הקהל בלב שלם ונאמן, המשכן נעשה במצות האלהים ובעשיתו השתתף כל הצבור בשיא הרצון והחשק, כמו שנאמר: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו". ותוצאת מעשה זה היתה מחויבת המציאות, והיא הופעת השכינה, וכפי שאמר הכתוב "ושכנתי בתוכם".