מאמר שלישי, לד-לה
לד. הכוזרי: נכון, בזה מודים הקראים, והם רק טוענים כי לאחר שנמצאת התורה שלמה (בזכות הנקוד והטעמים), שוב אין ערך למסרת תורה שבעל פה.
לה. החבר: להבנת ספר תורת משה והקריאה בו דרושים כמה כתות מוסרי מסורת. כת המוסרת לנו את הנקוד, וכת המוסרת את הטעמים, הפסוק ומסורת האותיות, ועל אחת כמה וכמה שאנו צריכים למסורת להבין את העניינים הכתובים בה, כי הענין או הצווי שהתכוונה התורה במלה מסוימת – מקיף יותר ממובנה המצומצם של המלה. הנה למשל, כשאמר להם משה רבנו: "החודש הזה לכם ראש חדשים", לא הסתפק העם לאיזה חדש התכוון משה, האם לחדשי המצרים שישראל היו ביניהם, או לחדשי הכשדים שהיו עם אברהם באור כשדים, או לחדשי השמש, או לחדשי הירח, או לחדש מתוך שנת הירח, עם התקונים שעושים בה כדי להתאימה לשנת השמש כפי שנהוג אצלנו בחכמת העבור. הייתי רוצה שיתנו לי תשובה מניחה את הדעת על שאלה זו והדומות לה, ואז אקבל את דעתם, כי אני חפץ לחתור לאמת.
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
