מאמר שלישי, מד-מז
מד. הכוזרי: למרות זאת לא תנוח דעתי, עד שלא נדון על הפרטים, עם שאני יודע שתביעתי זאת אינה הגיונית, מאחר שהסכמתי לעקרונות והכללים שהזכרת.
מה. החבר: שאל מה שברצונך.
מו. הכוזרי: עונש הנזק מפורש באופן ברור בתורה, כמו שכתוב 'עין תחת עין', וכן 'כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו' (ואיך הוציאו החכמים את הכתוב מפשוטו, ואמרו שתשלומי היזק הוא ממון?).
מז. החבר: הלא נאמר בהמשך אותה פרשה 'ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש', והנה תשלומים אלה הם כופר ממון (וכלשון הכתוב 'ישלמנה'), וכי נוכל אם כן לומר שהתורה אומרת לנו שמי שהרג את סוסך – הרוג את סוסו? והרי מהריגת סוס חבירו אין לו כל פיצוי כספי. אלא התורה אומרת: מי שהכה את סוסך, קח את סוסו. כמו כן נאמר בנזקי הגוף, שהכורת יד חבירו, לא נאמר לניזק לך וכרות יד המזיק, כי אין לו שום רווח מכריתת היד (וכשם ש'נפש תחת נפש' מתפרש שתמורת נפש הבהמה שחיסרת תתן לו נפש בהמה אחרת, כלומר, שלם לו, הוא הדין ב'עין תחת עין', במקום העין שהחסרת לו, העמד לו עין אחרת, והיא התשלומים).
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
