מאמר שני, יא-יב

יא. הכוזרי: לא שמעתי על שום מעלה ויתרון שיש לתושבי ארץ ישראל על תושבי שאר הארצות.

יב. החבר: נכון. הנה, הר זה שלכם מפורסם בפוריות גפניו, אך אם לא היו נוטעים שם גפנים ועובדים את העבודה הדרושה להם – בודאי שלא היו גדלים בו הענבים. כמו כן נאמר בהצלחתה של ארץ ישראל, ארץ ישראל הוא המקום המסוגל להשגת המעלה הרוחנית העיקרית (והיא הנבואה וההתקשרות האלוהית) לעם סגולה, שהוא לב ועיקר בשאר האומות, אכן, אם כי הארץ מסייעת לכל זה, אך בתנאי שמצטרף לזה קיום המצוות התלויות בארץ, שהן כעבודה לכרם, (דברים שחסרים כעת יושבי ארץ ישראל). וכמו כן, לא יתכן לעם סגולה זה לזכות לשפע אלוהי במקום אחר, מבלעדי המקום הזה, כמו שלא יתכן שיצליח הכרם במקום אחר, פרט להר זה, שהוא המקום הפורה.