מאמר שני, יא-יב

יא. הכוזרי: לא שמעתי על שום מעלה ויתרון שיש לתושבי ארץ ישראל על תושבי שאר הארצות.

יב. החבר: נכון. הנה, הר זה שלכם מפורסם בפוריות גפניו, אך אם לא היו נוטעים שם גפנים ועובדים את העבודה הדרושה להם – בודאי שלא היו גדלים בו הענבים. כמו כן נאמר בהצלחתה של ארץ ישראל, ארץ ישראל הוא המקום המסוגל להשגת המעלה הרוחנית העיקרית [והיא הנבואה וההתקשרות האלוהית] לעם סגולה, שהוא לב ועיקר בשאר האומות, אכן, אם כי הארץ מסייעת לכל זה, אך בתנאי שמצטרף לזה קיום המצוות התלויות בארץ, שהן כעבודה לכרם, [דברים שחסרים כעת יושבי ארץ ישראל]. וכמו כן, לא יתכן לעם סגולה זה לזכות לשפע אלוהי במקום אחר, מבלעדי המקום הזה, כמו שלא יתכן שיצליח הכרם במקום אחר, פרט להר זה, שהוא המקום הפורה.