מאמר שני, כב 3

המשך כב. החבר: וכשנשאל רבי חנינא אם רשאי אדם לנסוע לחוץ לארץ ליבם אשת אחיו, כעס על השואל וענה לו, אם אחיו נשא 'אשה כותית' (הגרה בחו"ל) ומת, ברוך המקום שהרגו, וזה יורד אחריו?
ומהדינים הנוהגים בארץ ישראל, שאסור למכור בה קרקע לגוי, וכן אסור לעשות בה שאר דברים העלולים להרוס ולהחריב את הישוב, (למשל לגדל בהמה דקה, שעלולה לרעות בשדות זרים), וכן אין דנים דיני קנסות רק בארץ ישראל, ואסרו על האדון להוציא עבדו לחוץ לארץ, ועוד דינים רבים.
וממעלותיה של ארץ ישראל, שאמרו חכמינו שאוירת ארץ ישראל מחכימה את האדם. ומאהבתם את הארץ אמרו, כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן עולם הבא. דוגמא להשתוקקותם אל הארץ יש ללמוד מרבי זירא, שנדחף ונדחק לסירה להגיע לארץ, ולשאילת הכותי על בהילותו, ענה, כי אותה ארץ שמשה ואהרן לא זכו לה, אינו בטוח שהוא יזכה להכנס בה.