מאמר שני, מה-מז

מה. הכוזרי: משלך על ישראל עולה יפה אך לפי דבריך (שאתם הסגולה והלב), היה מן הראוי שימצאו בכם מספר גדול יותר של אנשים הפורשים מהנאות החיים ועובדים את ה', מהמצוי בדתות אחרות.

מו. החבר: אני מצטער על זכרונך הלקוי, כי שכחת מה שהקדמתי לך בדבר יסודות שרשי האמונה, ואף אתה נתת הסכמתך עליהם. הלא הסכמנו, כי לא ניתן להתקרב אל הבורא כי אם על ידי מעשי המצוות שנצטוינו בהם מהאלהים. האם תחשוב שהשפלת הגאוה והכניעה לה' ודברים הדומים להם, הם הגורמים היחידים לקרבת האדם לאלהים?

מז. הכוזרי: כן. בצירוף מעלת רדיפת הצדק. וכן הדעת נותנת. ואף בספר תורתכם כתוב כן, כמו שכתוב 'מה ה' אלהיך שואל מעמך, כי אם ליראה' וכו', וכדבר הנביא 'מה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד', ועוד פסוקים רבים הדומים להם.