משנה יא: הָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ בָּאֲוִיר וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַזַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ, טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַזַּיִת, תּוֹכָהּ, טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא:
משנה יא: עד כאן התבארו אופנים שונים של כוורת המונחת כולה או חלקה בתוך הבית. משנתנו מבארת עתה את הדינים בכוורת המונחת תחת כפת השמים. הָיְתָה הכוורת שוכבת מֻטָּה עַל צִדָּהּ, בָּאֲוִיר העולם, תחת כפת השמים, ואין אויר בגובה טפח תחתיה, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ נתון עַל גַּבָּהּ, כֹּל שֶׁהוּא בדיוק כְנֶגֶד הַזַּיִת הטמא, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ – בין מה שמתחת הכוורת ובין מה שמעל הכוורת, הכל טָמֵא, כיון שהוא מאהיל על הטומאה או שהטומאה מאהילה עליו. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַזַּיִת ממש, תחת הכוורת או על גבה, וכן מה שבתּוֹכָהּ, הרי הוא טָהוֹר, כיון שטומאה רצוצה שתחת הכוורת אינה מתפשטת לצדדים, וכן מה שעל גבי הכוורת ואין אהל מעליו, אינו מתפשט לצדדים, ומטמאים רק מה שעל גבם או תחתם ממש, ומה שבתוך הכוורת טהור לעולם, אפילו אם הוא כנגד הטומאה ממש, כיון שהכוורת עצמה אינה מקבלת טומאה ומצילה את מה שבתוכה. היתה הטומאה מונחת בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא, כיון שהכוורת נחשבת כמלאה טומאה, והרי היא מאהילה על כל מה שתחתיה ומטמאת אותו, וכל מה שמונח על גבה הרי הוא מאהיל על הכוורת המלאה טומאה ונטמא, אף שאינו כנגד כזית המת עצמו.
