מסכת אהלות, פרק יד, משנה ה

משנה ה: שְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶם, בֵּינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן אוֹ בֵינֵיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פָּחוֹת מִטֶּפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶן אוֹ תַחַת הַמּוֹתָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר, טָמֵא, וְתַחְתֵּיהֶן, טָהוֹר:

משנה ה: במשנתנו יבואר שכל דבר שאורכו טפח ורוחבו טפח וגובהו טפח, ומאהיל על הטומאה, מביא את הטומאה לכל מה שנמצא תחתיו, ומאידך חוצץ הוא בפני הטומאה לכל מה שנמצא מעליו, וכן אם הטומאה מעליו הוא חוצץ בפני הטומאה לכל מה שנמצא מתחתיו, ומביאה בזה אופנים שונים. שְׁנֵי זִיזִין הבולטים מהכותל זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח – כל אחד מהם רחב טפח על טפח או יותר, וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח – והגובה שבין הקרקע לראשון ובין הראשון לשני הוא טפח או יותר, אם היתה טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן – תחת שני הזיזים, והיינו תחת הזיז התחתון, כל מה שתַּחְתֵּיהֶן – תחת הזיז התחתון (אף שאינו כנגד הטומאה ממש), טָמֵא, שהרי הזיז מאהיל על כל מה שתחתיו, אך מה שנמצא מעל הזיז התחתון או מעל הזיז העליון טהור, כיון שזיז הרחב טפח על טפח חוצץ בפני הטומאה, שלא תעלה למעלה. היתה טומאה בֵּינֵיהֶם – בין הזיז התחתון לעליון, מה שנמצא בֵּינֵיהֶן, טָמֵא, שהרי הזיז העליון מאהיל על אותו מקום ומביא את הטומאה לכל החלל שתחתיו, אך הוא עצמו חוצץ בפני הטומאה שלא תעלה למעלה, והזיז התחתון חוצץ כנגד הטומאה שלא תרד למטה. היתה טומאה עַל גַּבֵּיהֶן – על גבי שני הזיזים, והיינו מעל הזיז העליון, אין הטומאה יורדת למטה, שהרי הזיז העליון חוצץ כנגדה, אך טומאה זו בוקעת ועולה למעלה, ולכן כל דבר שנמצא כְּנֶגְדּוֹ – מעל הטומאה ממש, עַד לָרָקִיעַ, הכל טָמֵא.

אם הָיָה הזיז הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הזיז הַתַּחְתּוֹן בשיעור פּוֹתֵחַ טֶפַח – טפח על טפח, אם היתה טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן – תחת הזיז התחתון, אוֹ בֵינֵיהֶן – בין הזיז התחתון לעליון, כל מה שנמצא תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן, טָמֵא, מה שנמצא תחת הזיז התחתון נטמא בודאי מכח האהל של הזיז התחתון, ואף מה שנמצא מעל הזיז התחתון נטמא, ואין הזיז התחתון יכול לחצוץ בפני הטומאה, כיון שהזיז העליון מאהיל גם על האויר הסמוך לזיז התחתון בשיעור טפח על טפח, וכיון שאויר זה מעורב עם האויר הטמא שתחת הזיז התחתון, נכנסת הטומאה גם לאויר שתחת כל הזיז העליון, ואף בחלק הנמצא מעל הזיז התחתון, אך מה שנמצא מעל הזיז העליון אינו נטמא, שהרי הזיז העליון חוצץ כנגד הטומאה שלא תתפשט למעלה. היתה טומאה עַל גַּבֵּיהֶן – מעל הזיז העליון, אין הטומאה יורדת למטה, שהרי הזיז העליון חוצץ כנגדה, אך טומאה זו בוקעת ועולה למעלה, ולכן כל דבר שנמצא כְּנֶגְדּוֹ, אפילו עַד לָרָקִיעַ, טָמֵא.

אם הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן בשיעור שהוא פָּחוֹת מִטֶּפַח על טפח, אם היתה טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן – תחת הזיז התחתון, כל מה שנמצא תַּחְתֵּיהֶן – תחת הזיז התחתון, וּבֵינֵיהֶן – בין התחתון לעליון, טָמֵא, כיון שהאויר שתחת העליון מעורב עם האויר שתחת התחתון, ומתוך כך מתפשטת הטומאה לכל החלק שתחת העליון, וגם לחלק ה'עודף' על התחתון. היתה טומאה בֵּינֵיהֶן – בין העליון לתחתון, אוֹ שהיתה הטומאה תַחַת הַמּוֹתָר – תחת החלק שהעליון עודף על התחתון, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּחְתֵּיהֶן – תחת הזיז התחתון, וּבֵינֵיהֶן – בין התחתון לעליון, טָמֵא, כיון שכל האויר שתחת הזיז העליון טמא, ומאחר והעליון מאהיל גם על האויר העודף על האויר שתחת התחתון, הרי האויר הטמא מעורב עם האויר שתחת התחתון ומביא לשם את הטומאה. ורַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חולק ואוֹמֵר, רק מה שבֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר – תחת הזיז העליון בחלק שהוא עודף על התחתון, טָמֵא, וְתַחְתֵּיהֶן – אך מה שנמצא תחת הזיז התחתון, טָהוֹר, שהרי הזיז התחתון חוצץ כנגד הטומאה שלא תרד למטה, ורק כאשר העליון בולט בשיעור טפח על טפח מהתחתון, נמצא שיש 'אהל' בפני עצמו הסמוך לאויר שתחת התחתון, והאויר הטמא מתערב באויר שתחת התחתון ומטמאהו, אך כשהעליון בולט פחות מטפח, אין בכח אויר זה לטמא את האויר שתחת התחתון.