יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בבא בתרא, פרק ח, משנה ג

משנה ג: בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה. חֵלֶק אֲבִיהֶן שֶׁהָיָה עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר. וְשֶׁהָיָה בְכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים:

כפי שהתבאר במשנה הקודמת, יוצאי יריכו של היורש קודמים לאחי המת, ומשנתנו מביאה דוגמא לדין זה:

בְּנוֹת צְלָפְחָד, כשנכנסו לארץ ישראל, נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה הראויה לשיבטן, כיון שמשנתנו סוברת שארץ ישראל לא התחלקה לפי האנשים שנכנסו לארץ, אלא ליוצאי מצרים, ומי שמת קודם שנכנס לארץ ישראל הוריש את חלקו לבניו, וכיון שצלפחד אביהן, וחפר אבי אביהן היו שניהם מיוצאי מצרים, היה כל אחד מהם ראוי לקבל חלק בארץ, וכיון שמתו במדבר, ירשו אותם יורשיהם, ובנות צלפחד קיבלו את חֵלֶק אֲבִיהֶן, שֶׁהָיָה עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, ומת ללא בנים, וּכמו כן קיבלו את חֶלְקוֹ של צלפחד שחלק עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר אביהם שמת, וכיון שמת אביהם, הרי בנותיו יורשות את חלקו בנכסי חפר. וְכיון שֶׁהָיָה צלפחד בְכוֹר, נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים בירושת חפר, ואת שני החלקים הללו קיבלו בנות צלפחד, מלבד חלקו של צלפחד בעצמו [ואף על פי שאין בכור נוטל פי שנים אלא בדברים שהיו מוחזקים כבר ביד המת, ולא בדברים הראויים לבוא לידו, ארץ ישראל נחשבה כ'מוחזקת' ביד יוצאי מצרים, ויורש בה הבכור פי שנים].

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)