יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בבא בתרא, פרק י, שיעור 321

תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, מִי שֶׁבָּא לבית דין וְאָמַר 'אָבַד שְׁטָר חוֹבִי', אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ עֵדִים 'אָנוּ כָּתַבְנוּ את שטר חובו וְחָתַמְנוּ עליו וְנָתַנְנוּ לוֹ אֶת הַשְּׁטָר', אֵין כּוֹתְבִין לו שטר חדש, כיון שאינו נאמן שאכן אבד השטר, ויתכן שהוא עדיין ברשותו, ועתה יהיו בידו שני שטרות חוב ויוכל לגבות בשניהם.

בַּמָה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשִׁטְרֵי הַלְוָאָה, שניתן לגבות בהם פעמיים, אֲבָל בְּשִׁטְרֵי מֶקַח וּמִמְכָּר, שהעדים מעידים שאכן כתבו וחתמו ונתנו לו שטר על מכירת קרקע, הרי אין חשש בכך שיהיו בידו שני שטרות מכירה על אותה קרקע, כּוֹתְבִין לו הדיינים שטר נוסף על פי עדותם של העדים שהעידו בפניהם, כדי שתהיה בידו ראיה לכך שהקרקע שלו [אך כותבים בו את התאריך הישן, של השטר הראשון שאבד], חוּץ מִן הָאַחֲרָיוּת שֶׁבּוֹ, כלומר, אף שבשטר הראשון כתב לו המוכר 'אחריות', שאם יוציאו מידו את הקרקע מחמתו, כגון בעל חוב הנושה במוכר שלא ימצא ממון ונכסים ביד המוכר ויגבה קרקע זו מיד הלוקח, ישלם לו המוכר את דמי הקרקע ששילם לו, אין כותבים אחריות זו בשטר החדש, והגמרא להלן תבאר מה החשש באופן שיהיו בידו שני שטרות מכירה עם אחריות.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חולק ואוֹמֵר, אַף בְּשִׁטְרֵי מֶקַח וּמִמְכָּר אֵין כּוֹתְבִין לו שטר נוסף, ואף אם אין כותבים בו אחריות, וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ וכתב לו שטר מתנה על אותה קרקע, וְהֶחְזִיר לוֹ מקבל המתנה אֶת הַשְּׁטָר, חָזְרָה מַתְּנָתוֹ – התבטלה המתנה וחזרה הקרקע לרשות הנותן, והוא הדין במקח וממכר, שאם מחזיר הקונה את השטר למוכר מתבטלת המכירה, ממילא יש לחשוש שהחזיר הקונה את השטר למוכר, והתבטלה המכירה, ואם יכתבו  לו עתה שטר חדש יוכל להוציא את הקרקע מיד המוכר שלא כדין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת – אין המתנה מתבטלת, וממילא אין חשש בכתיבת שטר מכירה נוסף.

וְקָא מִיפַּלְגֵי – ומחלוקתם היא בְּ'אוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְסִירָה', כלומר, האם אדם שקנה או קיבל קרקע בשטר, יכול למוכרה או ליתנה במתנה על ידי מסירת השטר לאדם אחר, או לבעלים הקודם בעצמו, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר שאוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְסִירָה, ואם נתן הקונה את השטר למוכר, על ידי מסירה זו לבדה זכה המוכר בחזרה בקרקע, ואם נכתוב כעת שטר מכירה נוסף לקונה, יוכל הוא להוציא על ידו את הקרקע מיד המוכר, שלא כדין. וְרַבָּנָן סָבְרֵי שאֵין אוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְסִירָה, אלא צריך לכתוב לו שטר מכירה חדש על הקרקע, או שיכתוב לו שטר מכירה על מכירת השטר, וממילא אין כל חשש, כיון שאם אכן החזיר הקונה את הקרקע למוכר, צריך המוכר להוציא שטר המוכיח את המכירה המחודשת הזו, ואז לא יוכל הקונה להוציא ממנו את הקרקע בשטר המכירה החדש שכתבו לו, כיון שהתאריך שבו הוא ישן, כפי שהיה בשטר המכירה הראשון, וקודם למכירה המחודשת שנעשתה לאחר מכן, וְהִלְכְתָא כְּוָתַיְיהוּ – וההלכה היא כדברי חכמים, שאין אותיות נקנות במסירה, ואין כל חשש בכתיבת שטר מכירה נוסף על אותה קרקע, ובלבד שלא יכתבו בשטר החדש אחריות נכסים.

 

 

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)