יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בבא מציעא, פרק ה, משנה ד

משנה ד: אֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָנִי לְמַחֲצִית שָׂכָר, וְלֹא יִתֵּן מָעוֹת לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל. אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנְגוֹלִין לְמֶחֱצָה, וְאֵין שָׁמִין עֲגָלִין וּסְיָחִין לְמֶחֱצָה, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ. אֲבָל מְקַבְּלִין עֲגָלִין וּסְיָחִין לְמֶחֱצָה, וּמְגַדְּלִין אוֹתָן עַד שֶׁיְּהוּ מְשֻׁלָּשִׁין. וַחֲמוֹר, עַד שֶׁתְּהֵא טוֹעֶנֶת:

אֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָנִי לְמַחֲצִית שָׂכָר – לא יתן אדם סחורה לחנווני לפי מחירה בשוק, והחנווני ימכרנה ויחלקו ברווחים, כיון שבאופן זה נחשב שחצי מהסחורה הוא 'פקדון' ביד החנווני, והרווחים של חצי זה ניתנים לבעל הסחורה, וחצי הסחורה הוא 'הלואה' בידו [שהרי אם תאבד יתחייב באחריותה], והרווחים של חצי זה שייכים לחנווני, וכאשר החנווני עוסק במכירת כל הסחורה, נמצא שהוא עוסק בפקדון של אותו אדם, בתמורה להלוואה שנתן לו, והרי זו ריבית. וְכן לֹא יִתֵּן לחבירו מָעוֹת כדי לִקַּח [-לקנות] בָּהֶן פֵּרוֹת ולעסוק בהם לְמַחֲצִית שָׂכָר – לחלוק ברווחים, ואף בזה הטעם הוא כפי שהתבאר לעיל, שהלה עוסק בחלק של חבירו בתמורה להלוואה שקיבל ממנו, והרי זו ריבית, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל, כלומר, שמשלם לו שכר טירחתו על כך שעוסק גם בחלקו, ונמצא שאינו טורח בחינם וכריבית על ההלואה, אלא כפועל הנשכר למלאכה.

וכמו כן אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנְגוֹלִין – אין עושים עיסקא בנתינת תרנגולים, שיטרח בהם המקבל, לְמֶחֱצָה – ויחלקו חצי חצי בביצים ובאפרוחים, כיון שאף בזה נמצא שטירחתו בחלק חבירו היא כתמורה לחלק ההלואה שקיבל מחבירו, והרי זו ריבית. וְכן אֵין שָׁמִין עֲגָלִין וּסְיָחִין לְמֶחֱצָה, שיגדלם המקבל ויחלקו ברווחים, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ, ונמצא שהוא נשכר לו כפועל. אֲבָל מְקַבְּלִין עֲגָלִין וּסְיָחִין קטנים לְמֶחֱצָה, בתנאי שאם ימותו לא יתחייב כלום, ונמצא שאין כאן שום חלק של 'הלואה', ואם יחיו יחלקו בהם, וּמְגַדְּלִין אוֹתָן עַד שֶׁיְּהוּ מְשֻׁלָּשִׁין – שיגיעו לשליש גידולם, ואז יחלקו, ונמצא שאין כאן חשש ריבית. וְכן מקבל ממנו חֲמוֹר לגדלו, עַד שֶׁתְּהֵא טוֹעֶנֶת – ראויה לטעינת משאות.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)