מסכת ביכורים, פרק ד, משנה ד
משנה ד: כֵּיצַד שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים, חַיָּבִים עַל מַכָּתוֹ וְקִלְלָתוֹ, כָּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים. וְהַהוֹרְגוֹ שׁוֹגֵג גּוֹלֶה, וּמֵזִיד נֶהֱרָג, כָּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים. וְאִמּוֹ מְבִיאָה עָלָיו קָרְבָּן, כָּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים. וְאוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, כָּאֲנָשִׁים וְכַנָּשִׁים. וְנוֹחֵל לְכָל הַנַּחֲלוֹת, כָּאֲנָשִׁים וְכַנָּשִׁים:
משנה ד: כֵּיצַד שָׁוֶה אנדרוגינוס לָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים, חַיָּבִים עַל מַכָּתוֹ וְקִלְלָתוֹ – המכהו או מקללו, חייב, כָּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים. וְהַהוֹרְגוֹ בשׁוֹגֵג גּוֹלֶה, וּמֵזִיד נֶהֱרָג, כָּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים. וְאִמּוֹ מְבִיאָה עָלָיו קָרְבָּן על לידתו, כָּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים. וְאם הוא כהן הרי הוא אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל – בקדשים הנאכלים בכל גבולות ישראל, כגון תרומה וחלה, כָּאֲנָשִׁים וְכַנָּשִׁים. וְנוֹחֵל לְכָל הַנַּחֲלוֹת – אם הוא יחיד להוריו הרי הוא יורש לבדו הכל, שהרי בין אם הוא איש ובין אם הוא אשה ראוי הוא לירש, כָּאֲנָשִׁים וְכַנָּשִׁים:
