מסכת בכורות, פרק ט, משנה ו

משנה ו: כָּל הַנּוֹלָדִים מֵאֶחָד בְּתִשְׁרֵי עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין. חֲמִשָּׁה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵינָן מִצְטָרְפִין. חֲמִשָּׁה לִפְנֵי הַגֹּרֶן וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר הַגֹּרֶן, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר שָׁלשׁ גְּרָנוֹת לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַגֹּרֶן, מֻתָּר לִמְכּוֹר וְלִשְׁחוֹט. הִגִּיעַ הַגֹּרֶן, לֹא יִשְׁחוֹט. וְאִם שָׁחַט, פָּטוּר:

משנה ו: אף על פי שהתבאר ששלש פעמים בשנה מעשרים את הבהמות, מכל מקום ניתן לצרף את כל הבהמות שנולדו באותה שנה למעשר אחד, ומשנתנו מבארת מה היא 'שנה' לענין מעשר בהמה, כָּל הַנּוֹלָדִים מֵאֶחָד בְּתִשְׁרֵי עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין, וכדעת רבי אליעזר ורבי שמעון (משנה ה) שבאחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר בהמה. אך אם נולדו חֲמִשָּׁה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵינָן מִצְטָרְפִין. נולדו חֲמִשָּׁה לִפְנֵי הַגֹּרֶן – זמן הפרשת המעשר, וכפי שהתבארו הזמנים המשנה הקודמת, וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר הַגֹּרֶן, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין, כיון שנולדו באותה שנה. אִם כֵּן, שכל הנולדים באותה שנה מצטרפים, לָמָּה נֶאֱמַר שָׁלשׁ גְּרָנוֹת לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה, ומבארת המשנה, כיון שֶׁעַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זמן הַגֹּרֶן, מֻתָּר לִמְכּוֹר וְלִשְׁחוֹט את הבהמות. אך משעה שהִגִּיעַ זמן הַגֹּרֶן, לֹא יִשְׁחוֹט עד שיפריש מעשר בהמה. וְאִם שָׁחַט קודם שהפריש, פָּטוּר, כיון שאיסור זה הוא רק מדרבנן ולכתחילה, אך אם עבר ושחט, אין הבהמה נאסרת.