יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת הוריות, פרק א, משנה ד

משנה ד: הוֹרוּ בֵית דִּין, וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָעוּ וְאָמַר לָהֶן טוֹעִין אַתֶּם, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מֻפְלָא שֶׁל בֵּית דִּין שָׁם, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן גֵּר אוֹ מַמְזֵר אוֹ נָתִין אוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא רָאָה (לוֹ) בָנִים, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֵדָה, מָה עֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָן עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם רְאוּיִים לְהוֹרָאָה, אַף עֵדָה הָאֲמוּרָה כָאן עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם רְאוּיִים לְהוֹרָאָה. הוֹרוּ בֵית דִּין שׁוֹגְגִין וְעָשׂוּ כָל הַקָּהָל שׁוֹגְגִין, מְבִיאִין פָּר. מְזִידִין וְעָשׂוּ שׁוֹגְגִין, מְבִיאִין כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה. שׁוֹגְגִין וְעָשׂוּ מְזִידִין, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין:

משנתנו מביאה פרטי דינים מסוימים הנוהגים בפרשה זו של הוראת בית דין בטעות:

משנה ד: הוֹרוּ בֵית דִּין היתר בדבר שזדונו כרת, וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן – אחד מחברי הסנהדרין שֶׁטָעוּ, וְלא שתק, אלא אָמַר לָהֶן בפירוש טוֹעִין אַתֶּם, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מֻפְלָא שֶׁל בֵּית דִּין שָׁם – לא היה עמהם הגדול שבסנהדרין, שהוא ראש הישיבה, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן – אחד מחברי הסנהדרין גֵּר, אוֹ מַמְזֵר, אוֹ נָתִין, אוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא רָאָה (לוֹ) בָנִים, שכל אלו פסולים מלשבת בסנהדרין ולדון דיני נפשות, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן לשון 'עֵדָה', לגבי פר העלם דבר, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן, לגבי דין רוצח, לשון 'עֵדָה', שנאמר 'וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם', מָה עֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָן, עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם רְאוּיִים לְהוֹרָאָה, שהרי דנים שם בדיני נפשות, אַף עֵדָה הָאֲמוּרָה כָאן, עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם רְאוּיִים לְהוֹרָאָה.

מביאה המשנה חילוקי דינים נוספים בענין זה: הוֹרוּ בֵית דִּין שׁוֹגְגִין – שגגו בית דין בהוראתם, וְעָשׂוּ כָל הַקָּהָל שׁוֹגְגִין על פיהם, מְבִיאִין בית דין פָּר העלם דבר של ציבור, והיחידים פטורים מקרבן. הורו בית דין מְזִידִין, שידעו שהדבר אסור והורו בו היתר, וְעָשׂוּ כל העם שׁוֹגְגִין, כיון שסמכו על הוראת בית דין, בית דין עצמם אינם מביאים קרבן, שאין קרבן בא על המזיד, והיחידים שחטאו מְבִיאִין כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, ככל יחיד החוטא. הורו בית דין שׁוֹגְגִין, שסברו שהוראתם נכונה והדבר מותר, וְעָשׂוּ מְזִידִין – ידעו העם שבית דין טועים בהוראתם, והזידו ונהגו בדבר היתר, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין – כולם פטורים מקרבן, בית דין פטורים כיון שלא נהגו העם היתר מחמת הוראתם, שהרי ידעו שטועים הם, והעם פטור כיון שלא היו שוגגים אלא מזידים, ואין קרבן על המזיד.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)