יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת הוריות, פרק ב, משנה ב

משנה ב: הוֹרָה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְעָשָׂה בִפְנֵי עַצְמוֹ, מִתְכַּפֵּר לוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ. הוֹרָה עִם הַצִּבּוּר וְעָשָׂה עִם הַצִּבּוּר, מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר. שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַיָּבִים עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת, וְכֵן הַמָּשִׁיחַ. וְלֹא בַעֲבוֹדָה זָרָה, עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת:

משנה ב: הוֹרָה הכהן המשיח הוראת היתר בדבר שזדונו כרת בִפְנֵי עַצְמוֹ – לעצמו בלבד, וְעָשָׂה מעשה בִפְנֵי עַצְמוֹ, מִתְכַּפֵּר לוֹ בפר החטאת בִפְנֵי עַצְמוֹ, ואפילו אם באותה שעה טעו גם הסנהדרין באיסור אחר והורו בו היתר, כגון שהם התירו חלב והוא התיר דם, אין מתכפר לו עם הציבור, אלא מביא פר בפני עצמו. הוֹרָה הכהן המשיח עִם הַצִּבּוּר, כגון שהיה ראוי להוראה וישב בסנהדרין בשעה שהורו את ההיתר בדבר שזדונו כרת, וְעָשָׂה את מעשה האיסור עִם הַצִּבּוּר, מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר בפר העלם דבר של ציבור, ואינו צריך להביא פר בפני עצמו. והטעם לכך שהוא מתכפר עם הציבור, לפי שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַיָּבִים כשהורו הוראה בטעות עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת, וְכֵן דינו של הכהן הַמָּשִׁיחַ. וְלֹא – ואין בית דין חייבים בְּהוראה של עֲבוֹדָה זָרָה, עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת, וכן דינו של הכהן המשיח, וכיון שדיניהם דומים, שוים הם אף לענין כפרה, שאם הורה יחד עם הסנהדרין וחטא עם הציבור, הרי הוא מתכפר עמהם. [החידוש בדין זה הוא כיון שהיה מקום לומר שכשם שביום הכפורים יש קרבן מיוחד לכהן הגדול וקרבן אחר לשאר העם, כך גם כאן יצטרך הכהן הגדול להביא קרבן בפני עצמו, ולכן ביארה המשנה שכיון שהושווה דין כהן משיח שטעה לדין ציבור שטעו, הרי הם מתכפרים בפר אחד].

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)